רשלנות רפואיתאבדן היכולת כתוצאה מרשלנות רפואית

אבדן היכולת כתוצאה מרשלנות רפואית

  
התובעת, אזרחית ישראלית אשר הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד הנתבעים בגין טיפולים רשלניים שניתנו לה לטענתה על ידם במהלך, ולאחר לידה אשר עברה בבית החולים.
 
הנתבעים הינם מדינת ישראל, בית חולים אשר במסגרתו ו/או באמצעות מי מעובדיו ו/או מי מטעמו ניתן לתובעת טיפול רפואי וכן הרופאים המטפלים.
 
תולדות האירוע בשבוע 39 להריונה השלישי של התובעת כאשר התקבלה לבית החולים ובאותו יום בשעה 16:13 נולד הילוד בלידה וגינלית ספונטנית.
 
בתום הלידה, חשבה המיילדת שהשליה שיצאה אינה שלמה, ולכן קראה לרופא לבדיקה נוספת, אך הרופא אישר את שלמות השליה.
 
בסיכום הלידה נרשם כי השליה הייתה שלמה והיא נבדקה על ידי מילדת ורופא.
 
בגיליון מעקב סיעודי אחרי לידה נרשם "בבדיקה הראשונה נרשם דמם מועט (קבלה 10 יחידות פיטוצין) אך בבדיקה השנייה מצוין דימום חזק (וקבלה 20 יחידות פיטוצין). הרחם מצויין כמכווץ. כעבור 6 שעות הועברה התובעת למחלקת יולדות אך שם מצוין כי "לדברי היולדת הדימום תקין".
 
בשל המשך דימומים, מלווים בכאבי בטן, פנתה התובעת לקופת החולים שם ב- US נמצא ממצא אקוגני בחלל הרחם, החשוד כשארית שליה והיא הופנתה לבית החולים.
 
בבדיקת סונר בבי"ח נמצא "באזור קרקעית הרחם ממצא אקוגני מוקף בחלקו בנוזל בגודל 9 X 12 מ"מ עם זרימת דם בתוכו" בסיכום : "שארית בחלל הרחם לאחר לידה". התובעת שוחררה לביתה עם הזמנה להיסטרוסקופיה.
 
בהרדמה כללית, בוצעה לתובעת גרידה. צוואר הרחם פתוח לאצבע "בשאיבה התקבל חומר הריוני בכמות בינונית (10 סמ"ק). בהמשך, נעשה ניסיון להיסטרוסקופיה, שלא צלח, בגלל רחם גדול וצוואר פתוח. קיבלה המלצה למחזור הורמונלי. לא ניתנה אנטיביוטיקה. החומר נשלח לפתולוגיה. בתשובה ההיסטולוגית: סיסים שליתיים נמקיים ואיאליניים. משמעות – שארית שליה.
 
ההמלצה בשחרור על ידי הרופא המבצע- "מעקב אחרי המחזורים, תדירות משך וכמות, ובמידה ואין מחזורים, או שיש שינוי מהותי בכמות או במשך ימי הדימום, יש לפנות להערכה ובירור בשאלה של הדבקויות".
 
במועד מאוחר יותר, הוזמנה התובעת להיסטרוסקופיה לביקורת בבי"ח. בדו"ח נרשם "במהלך ההסתכלות וההפרדה זוהה פתח בקוטר של כ- 1 ס"מ באזור הפונדוס מימין, ללא עדות לדימום פעיל לחלל הרחם". הפעולה הופסקה וב- US נוזל הנראה צלול בחלל ובבטן העליונה. הושארה להשגחה יומיים, וקיבלה טיפול אנטיביוטי. בשחרור הוזמנה לבקורת כעבור חודש.
 
ב- US במרפאה נצפתה רירית רחם לא סדירה בעובי של 7 מ"מ ומעט נוזל חופשי בדוגלס.
 
בבקורת ב- US דרך הנרתיק, פס חלל הרחם מכיל מעט נוזל, עובי פס החלל הרחמי 6.2 מ"מ. קיימת אי סדירות בפס החלל באזור באמצעי – מרכז של חלל הרחם.
 
נמסר לתובעת כי בשל החור ברחם, תצטרך לעבור ניתוחים קיסריים בכל לידותיה בעתיד.
 
בבדיקת מומחה לפוריות מצוין "עקג- רירית לא סדירה... לסלפי גבולות רחם לא סדירים. חשד להדבקויות?".
 
ניסיונות התובעת להרות פעם נוספת טרם צלחו.
 
כתוצאה מרשלנות רפואית בביצוע הפרוצדורות והאירועים המתוארים לעיל ועד היום, נגרם לתובעת נזק קשה לרחם ולחצוצרות, המלווים בכאבי וסת חזקים, ומכמות דם קטנה במחזורי הוסת, תוך פגיעה ביכולתה להרות וללדת.
 
ואכן עולה מהנתונים כי בשל רשלנות רפואית התובעת סובלת מתגובת הסתגלות עם קווים חרדתיים המלווים בפגיעה בערך העצמי, מצב רוח ירוד, דיכאון, מחשבות מטרידות, עיסוק אובססיבי סביב הריון, לידה ומשפחה, הגורמים לקשיים בתפקוד היומיומי.
 
 
 
חוות דעת של מומחה למיילדות וגניקולוגיה
 
בחוות דעתו מסביר המומחה כי קיימים שני סוגים של שטף דם לאחר לידה. שטף דם ראשוני – מוקדם - המתרחש תוך 24 שעות לאחר הלידה נרתיקית ושטף דם מאוחר - משני המתרחש בין 24 שעות ל- 6 עד 12 שבועות לאחר הלידה. שליה, שאריות שליה או חלקי הריון שנשארו ברחם נמנים על הגורמים להתרחשות שטף דם ראשוני ושטף דם משני.
 
המומחה קובע בחוות דעתו כי לאחר הלידה ארעו לתובעת שטפי דם לאחר לידה הן שטף דם ראשוני והן שטף דם משני.
 
שטף הדם המוקדם לאחר לידה –כמפורט בחוות דעתו של המומחה – היה בבדיקה השנייה במעקב הסיעודי אחרי הלידה (6 שעות ראשונות) שם נמצא דימום חזק.
 
המומחה מפרט התייחסותו ל"גליון מעקב סיעודי אחרי לידה" שם נרשם "בבדיקה הראשונה דמם מועט וקיבלה 10 יחידות פיטוצין" ומציין כי צורת הנתינה של הפיטוצין לא נרשמה וכי במידה ואכן הדמם מועט לשם מה ניתן פיטוצין. המומחה מוסיף בנוגע לבדיקה השנייה שם מצוין כי נמצא דימום חזק כי אין רישום שהמצב הובא לידיעת רופא כלשהוא ומדגיש כי בהעדר אטוניה (חוסר טונוס של הרחם), או הפרעות בקרישה, ניתן היה לשער שקיימות שאריות שליה ברחם, במיוחד שהיה חשד לשלמות השליה כבר בלידה!
 
המומחה קובע כי היה נדרש – דבר שלא בוצע - לבצע US של הרחם, ולאשר ו/או לשלול שאריות שליה ברחם.
 
המומחה מוסיף כי לאחר 6 שעות מהלידה הועברה התובעת למחלקת יולדות כאשר נרשם בגיליון המעקב הסיעודי כי לדבריה של היולדת הדמם תקין. בהקשר זה מציין המומחה כי אין זה סביר ומקובל לתת ליולדת לקבוע אם הדמם תקין אם לאו וכי על הצוות הרפואי לבדוק את תקינות הדמם.
 
וכאן מדגיש ומסביר המומחה כי בשטף דם ראשוני שקשור לשאריות שליה ברחם ניתן בד"כ לבצע בקורת ידנית של חלל הרחם בעוד שבשטף דם משני ביקורת חלל הרחם היא בד"כ מכשירנית והסיכוי לנזק ברחם גדול בהרבה.
 
המומחה קובע בחוות דעתו כי שטף הדם המאוחר לאחר לידה ארע במשכב הלידה בגינו נעשה כשלושה וחצי שבועות לאחר הלידה US בו נמצא ממצא החשוד לשאריות שליה ברחם.
 
בנוגע להחלטה לשחרר את התובעת לביתה ולבצע היסטרוסקופיה כשבוע מאוחר יותר קובע המומחה כי מדובר בטיפול רפואי שאינו סביר ומקובל. המומחה קובע בחוות דעתו כי בנסיבות בהן לתובעת היה שטף דם משני והיה חשד לשארית בחלל הרחם לאחר הלידה – כאשר שטף דם משני חזק הוא הסיבה הכי משמעותית לתמותה אימהית בעולם וכרוך בתחלואה רצינית - היה על הצוות הרפואי לקבל את היולדת מיד למחלקה לשם ניקוי הרחם ולא לשחררה לביתה עם הזמנה להיסטרוסקופיה שבוע מאוחר יותר.
 
זאת ועוד, במועד מאוחר יותר בוצע לתובעת הליך של גרידה, זאת כאשר התובעת הוזמנה מלכתחילה לביצוע היסטרוסקופיה. בנוגע לפרוצדורה זו מציין המומחה בחוות דעתו כי בניגוד לנדרש לא ניתן לתובעת טיפול אנטיביוטי. כמו כן לא ניתן לתובעת טיפול הורמונלי מתאים. כן מציין המומחה כי התשובה ההיסטולוגית אינה ברורה. בבדיקת הסונר נמצא ממצא בחלל הרחם של כ- 1 סמ"ק ובפרוצדורה הוצא 10 סמ"ק – מכאן – מסיק המומחה – כי יש לשער בסבירות הגבוהה ביותר שהוצא גם מיאומטריום (סיבי שריר מהרחם) אשר תמוה כיצד הפתולוג לא ראה אותם!!!. כן מדגיש המומחה כי בניגוד לנדרש לא בוצע US לאחר הפעולה, להבטיח את ריקון הרחם וכן הפעולה לא בוצעה תחת US למניעת גרידת יתר.
 
כמפורט בחוות דעתו של המומחה מהרישום שבוצע בשחרורה של התובעת מבית החולים על ידי הרופא שביצע את הגרידה עולה מסקנה ברורה כי הרופא הבין שהוא הוציא חומר העולה בכמות על הממצא הסונוגרפי, ולכן העריך וניבא פגיעה תוך רחמית בצורת הדבקויות.
 
עם שחרורה זומנה התובעת להיסטרוסקופיה. הרישום בתיק התובעת לפיו בוצעה "הפרדה" מסיק המומחה כי היו הדבקויות תוך רחמיות בשלב זה. במהלך ההיסטרוסקופיה – כך נרשם – "זוהה פתח בקוטר כ- 1 ס"מ באזור הפונדוס מימין....". הרישום אינו מבהיר האם מדובר בחור חדש שנוצר במהלך ההיסטרוסקופיה או שמדובר בחור ישן מהגרידה ושלא אובחן בעת ביצועו.
 
המומחה מציין בחוות דעתו כי בתיאור הממצאים בהיסטרוסקופיה ב- 16.6.10 אין כל התייחסות לפתחי החצוצרות. מכאן, מסקנתו של המומחה הינה כי פתחי החצוצרות לא נראים בגלל הדבקויות באזור שלהם או שאזורים אלו נפגעו בהליך הגרידה. המומחה מוסיף ומציין בחוות דעתו כי ממצאים התומכים בהידבקויות תוך רחמיות נראו ב- US. תמיכה נוספת לקיומן של הדבקויות- כמפורט בחוות דעתו של המומחה - ניתן למצוא בכך שהתובעת סובלת מכאבי וסת חזקים ומכמות דם קטנה במחזורי הוסת.
 
המומחה מסכם את חוות דעתו בקביעה כי במקרה של התובעת ארעו רצף של מחדלים רפואיים החורגים מהמקובל והסביר החל מהאבחנה כי השליה הוצאה בשלמותה וכלה בטיפול הרפואי שניתן לאחר האבחנה המאוחרת כי השליה לא הוצאה בשלמותה- רשלנות רפואית.
 
בשל האירועים המפורטים לעיל נפגעה התובעת ברחמה ובחצוצרות. בשל כך, סיכוייה להרות ו/או לסיים הריון באופן תקין הינם נמוכים, ולכן מעריך המומחה כי התובעת תזדקק להליך פונדקאות או אימוץ לשם הרחבת המשפחה.
 
המומחה מעריך את נכויותיה של התובעת כתוצאה מרשלנות רפואית בשל האירועים הנ"ל, על פי סעיף 25 (1) ג' – ישנן הפרעות ניכרות המצב הכללי ירוד ואין סיכויים להטבה – 20% ולפי סעיף 27 – עקרות – 30%.
 
מומחה בפסיכיאטריה אשר בדק את התובעת ערך אף הוא חוות דעת מטעמה.
 
בחוות דעתו מפורט כי התובעת קיוותה כל חייה להקים משפחה גדולה, ושיהיו לה ילדים משני המינים. המומחה מתרשם כי הפער בין חלומותיה של התובעת מצד אחד לחוסר היכולת להגשימם מצד שני גורמת לתובעת לעסוק בנושאי הריון, לידה ומשפחה באובססיביות רבה, לירידה במצב הרוח לקשיי תפקוד ביום יום ולסבל של ממש.
 
בבדיקה בולטת אצל התובעת החשיבה האובססיבית סביב נושאי הריון, לידה ומשפחה ובמיוחד רצונה בבת וכי האפקט של התובעת דיספורי. בשל הפגיעה שנגרמה לתובעת ניכרת אצל התובעת פגיעה בערכה העצמי והפגיעה האפקטיבית הנובעת ממנו.
 
המסקנה 
 
המסקנה היא שכתוצאה מרשלנות רפואית התובעת סובלת מתגובת הסתגלות עם קווים חרדתיים בדרגת חומרה גבוהה וזאת בשל האירועים שסביב הותרת שאריות השליה בגופה והסיבוכים שנבעו מן הגרידה להוצאתה.
 
 
כדי לסייע לתובעת להתמודד עם האבל על פוריותה התובעת זקוקה לטיפולים פרטניים למשך שנתיים לפחות בעלות של 600 ₪ לטיפול.
 
התובעת טוענת כי היא לא ידעה ואף לא יכולה הייתה לדעת מהן הנסיבות שגרמו לטיפול השגוי בה, כי הטיפולים אשר ניתנו לה על ידי הנתבעים ו/או מי מהם בוצעו באמצעות מכשירים ו/או אמצעים ו/או חומרים אשר לנתבעים הייתה שליטה מלאה עליהם וכי אירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבעים לא נקטו זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שנקטו זהירות סבירה – ולכן על הנתבעים הראיה שלא הייתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחובו עליה – הכול במובן הכלל "הדבר מעיד על עצמו" שבסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
 
התובעת טוענת כי הרישום הרפואי בנוגע לטיפולים שניתנו לה על ידי הנתבעים ו/או מי מהם ואשר בוצע על ידי הנתבעים הינו בלתי נאות ו/או בלתי מלא ו/או בלתי נכון ו/או חסר וכי נגרם לה נזק ראייתי המעביר את נטל הראייה אל כתפי הנתבעים.
 
כן טוענת התובעת כי הנזק נגרם לה על ידי דבר מסוכן שבבעלות ו/או בשליטת הנתבעים ו/או מי מהם ולכן על הנתבעים הראיה שלא הייתה לגבי הדבר המסוכן התרשלות שיחובו עליה כמשמעות סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
 
 
 
התובעת טוענת כי לא נתקבלה כל הסכמה לטיפולים הרפואיים שניתנו לה וזאת, דבר המהווה רשלנות רפואית, בין היתר, מאחר והמידע שסופק לה על ידי הנתבעים ו/או עובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם, לא כלל את מלוא המידע שהיה צריך להינתן לה במהלך הטיפול וכי לא הוסבר לה כלל ו/או כנדרש ו/או כראוי אודות הסיכונים הכרוכים במצבה.
 
התובעת טוענת כי הטיפולים שניתנו לה מהווים לא רק רשלנות רפואית אלא גם שימוש בכח במתכוון נגד גופה, והם מהווים מעשה של תקיפה כלפיה, כמשמעות מונח זה בסעיף 23 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכהפרת החובה החקוקה האמורה בסעיף 13 בחוק זכויות החולה, תשנ"ו 1996.
 
התובעת טוענת כי הנתבעים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם גרמו לפגיעה חמורה בזכותה לאוטונומיה ו/או לשלמות גופה, המהווים ראש נזק בפני עצמו בתביעת רשלנות רפואית.
 
התובעת טוענת כי הנתבעים ו/או מי מהם ו/או מי מטעמם הפרו הסכם מפורש או מכללא הקיים עם התובעת בדבר מתן טיפול נאות סביר ומקובל.
 
רשלנות רפואית - הנתבעים
 
בנוסף ולחילופין, תטען התובעת כי הנתבעים אחראים באחריות ישירה ו/או שילוחית לנזקיה עקב רשלנות ו/או חוסר מיומנות ו/או חוסר זהירות שלהם ו/או של מי מעובדיהם ו/או שלוחיהם ו/או מי מטעמם, אשר באו לידי ביטוי , בין היתר, במעשים ובמחדלים כדלקמן:
 
ביצעו טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת וללא מתן הסברים כלל ו/או הסברים בדבר הסיכונים הכרוכים בו לרבות ובפרט ביצעו הליך של גרידה ללא קבלת הסכמה מדעת- רשלנות רפואית.
 
ביצעו בדיקה של השליה ללא הידע הנדרש וללא כל מיומנות ו/או מקצועיות ו/או במיומנות לקויה ותוך סטייה מסטנדרט רפואי סביר- רשלנות רפואית.
ביצעו אבחנה שגויה ובחריגה מהסטנדרט הרפואי הסביר והמקובל כי השליה הוצאה בשלמותה- רשלנות רפואית.
לא אבחנו ו/או אבחנו באיחור כי השליה לא הוצאה בשלמותה- רשלנות רפואית.
ביצעו מעקב סיעודי אחרי לידה לקוי ותוך סטייה מסטנדרט רפואי סביר- רשלנות רפואית.
התעלמו ו/או לא נתנו את הדעת ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה ו/או הנכונה ו/או לא נתנו מענה רפואי הולם ו/או ראוי למצבה של התובעת ולדימום שארע לאחר הלידה- רשלנות רפואית.
התעלמו ו/או לא נתנו את הדעת ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה ו/או הנכונה לממצאים אשר יש בהם כדי להעיד על מצבה ועל כך שנותרו אצל התובעת שאריות שליה ברחם- רשלנות רפואית.
התעלמו ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לחשד לשלמות השליה בלידה- רשלנות רפואית.
לא דיווחו על הדימום של התובעת לאחר הלידה ו/או לא קראו לרופא ו/או לצוות הרפואי כנדרש וכמקובל- רשלנות רפואית.
לא ביצעו את הבדיקות הנדרשות במצבה של התובעת ובפרט לא ביצעו בדיקת US לאשר ו/או לשלול שאריות שליה ברחם- רשלנות רפואית.
לא ביצעו בקורת ידנית של חלל הרחם כנדרש ממצבה של התובעת- רשלנות רפואית.
לא ביצעו מעקב ו/או ביקורת של הדימום אצל התובעת על ידי הצוות הרפואי במעקב הסיעודי לאחר לידה- רשלנות רפואית.
לא בדקו כלל ו/או לא ביצעו ביקורת ו/או מעקב תקינים ו/או ראויים ו/או הולמים את מצבה של התובעת- רשלנות רפואית.
שחררו את התובעת לביתה ביום 13.5.10 ללא ביצוע היסטרוסקופיה ובקורת חלל הרחם באופן מידי- רשלנות רפואית.
ביצעו גרידה ללא כל תכנון מוקדם וללא קבלת הסכמת התובעת- רשלנות רפואית.
ביצעו הליך של גרידה ללא מתן טיפול תרופתי מתאים ו/או הולם ובפרט ללא מתן אנטיביוטיקה ו/או טיפול הורמונלי הולם ומתאים- רשלנות רפואית.
ביצעו הליך של גרידה לקוי וללא כל מיומנות תוך הוצאת רקמות – סיבים משריר הרחם- בכמות לא סבירה ושאינה הולמת את הנסיבות- רשלנות רפואית.
ביצעו הליך של גרידה ללא אולטראסאונד US במהלך ו/או לאחר ההליך- רשלנות רפואית.
ביצעו פרוצדורות של גרידה ו/או היסטרוסקופיה ללא מיומנות ו/או בסטייה מסטנדרט רפואי סביר תוך גרימת חור בקרקעית הרחם, פגיעה בפתחי החצוצרות לרחם ופגיעה תוך רחמית בצורת הדבקויות וגרימת הדבקויות- רשלנות רפואית.
ביצעו היסטרוסקופיה ללא מיומנות ו/או תוך התעלמות מהדבקויות תוך רחמיות- רשלנות רפואית.
ביצעו בדיקת פתולוגיה באופן לקוי ו/או חסר וללא בדיקה מלאה ו/או זיהוי של כל הרקמות ו/או ללא בדיקת ו/או ביצוע כל החתכים- רשלנות רפואית.
לחילופין, ביצעו רישום חסר ו/או לא נכון של ממצאי בדיקת הפתולוגיה- רשלנות רפואית.
נתנו טיפול רפואי ו/או ביצעו מעקב רפואי שאינו הולם ו/או מתאים בנסיבות העניין- רשלנות רפואית.
נתנו לתובעת טיפול רפואי שלא על פי הסטנדרט הרפואי המקובל בארץ, המהווה רשלנות רפואית.
ביצעו לתובעת פרוצדורה ללא ביצוע בדיקות נדרשות וללא תכנון הפרוצדורה ומהלכה;
ביצעו טיפולים רפואיים במיומנות לקויה ותוך סטייה מסטנדרט רפואי סביר;
ביצעו פעולות רפואיות באופן בלתי מספק ובלתי יעיל;
ביצעו לתובעת טיפולים ללא מתן הסברים כנדרש וללא קבלת הסכמתה מדעת;
החתימו את התובעת על טופס הסכמה שאינו מתאים ו/או במועד ובאופן שלא אפשר להגיע להבנה בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול;
לא ביצעו מעקב רפואי ו/או ביצעו מעקב רפואי שאינו הולם את הנסיבות;
לא ביצעו ו/או פעלו בניגוד להוראות ו/או הנחיות רפואיות שניתנו בעניינה של התובעת;
לא עשו ו/או לא עשו די למניעת הנזק שארע לתובעת;
גרמו ברשלנותם הרפואית לנזק של התובעת;
התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בתובעת;
טיפלו בתובעת מבלי שעיינו בתיקה הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבה הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבה הרפואי;
לא ביצעו לתובעת את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבה הרפואי;
התעלמו ו/או לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבה הרפואי של התובעת;
נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבה של התובעת;
העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי;
לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של התובעת;
לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין;
לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות- רשלנות רפואית.
נקטו כלפי התובעת בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היתה התובעת;
נהגו בתובעת בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליה שיקול דעת הולם;
טיפלו בתובעת באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו להתדרדרות במצבה;
עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם;
לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין- רשלנות רפואית.
לא יידעו את התובעת על מהות הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבלה;
לא קיבלו הסכמתה מדעת של התובעת לביצוע הטיפול ופגעו באוטונומיה שלה;
במעשיהם ו/או במחדליהם הפרו חובות חקוקות שבדין לרבות חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 ו/או פקודת בריאות העם 1940 ו/או פקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז 1976 ו/או חוק העונשין תשל"ז 1977 ו/או התקנות ו/או הצווים על פיהם.
הפרו במעשיהם ו/או במחדליהם חוזה שנכרת עם התובעת ואשר במסגרתו התחייבו לספק לה טיפול רפואי הולם וראוי;
 

נפגעת מרשלנות רפואית?

מלא/י את הפרטים לקבלת מענה מיידי!
:שם מלא
:אימייל
:טלפון