רשלנות רפואיתניתוח הקטנת חזה בגברים

ניתוח הקטנת חזה בגברים

  

ניתוח הקטנת חזה לגברים,  אפשר גם אחרת.

 

התובע, אשר סבל מתופעה של הגדלת שדיים הקרויה GYNECOMASTY הופנה למנתח כללי, לפתרון הבעיה והוצע לו ניתוח.

 

המנתח הבטיח לתובע כי לאחר הניתוח החזה שלו יהיה כמו של כל גבר וכי הוא יהיה חתיך. בנוגע לסיבוכי הניתוח הוסבר לו כי קיים סיכון קטן לזיהום. התובע הוחתם על טופס הסכמה כללי, לא ייעודי אשר אין בו התייחסות ספציפית לסיבוכים הנובעים מניתוח גינקומסטיה.

 

התובע נותח כאשר בדו"ח הניתוח אין אזכור של כמות החומר שהורחקה מכל שד. בתשובה של בדיקה פתולוגית של חומר שנשלח לבדיקה לאחר הניתוח כתוב שמשקל קטע שד מימין היה 130 ג' ושד שמאל 160 גרם.

 

הניתוח גרם להרעה במצבו של התובע, הפטמות והילות הפטמה שקעו פנימה בצורה בולטת ובמנח אלכסוני לא טבעי, סביב לפטמות בלטו תפיחויות של רקמה שומנית ועור השדיים נותר תלוי ומדולדל כלפי מטה. בשל מצבו זה אף חלה הידרדרות במצבו הנפשי של התובע.

 

התובע פנה למרפאה הפלסטית שם הומלץ לו לבצע ניתוח מתקן. הניתוח המתקן בוצע לתובע ביום במהלכו בוצעה שאיבת שומן מהאזורים התפוחים, ולאחר סירקוז החומר נשתל שומן באזורים השקועים. במשך מספר שבועות המצב השתפר אך לאחר זמן חזרו שקיעת הפטמות על הילותיהן, ונותרו עודפי עור שמנים ומדולדלים.

 

בשל מצבו זה נאלץ התובע לעבור ניתוח מתקן נוסף בו בוצעה שאיבת שומן מחלקים שונים בחזה.

 

לפני הניתוח לא הוסברו לתובע הסיבוכים שעלולים להופיע כתוצאה מהניתוח. התובע לא היה מודע לסיכון של שקיעת הפטמות והישארות של עודפי עור ושומן ובהתבסס על דבריו של המנתח הוא הבין שהניתוח יביא לצורה טבעית נאה של שד גברי.

 

לא הוצעה לתובע אופציה אחרת או נוספת ולא הועלתה בפניו האפשרות של שאיבת שומן או המסת שומן.

 

כתוצאה מהניתוח שבוצע לו על ידי נדרש התובע למעשה לביצוע שני ניתוחים מתקנים, ונותר עד היום עם מראה שדיים פגום, פטמות שקועות ורקמת שומן עודפת.

 

הפגיעה האסתטית החמורה במראהו גורמת לתובע לסבל רב ולמצב דכאוני הגורם לפגיעה חמורה בתפקוד, מצב רוח ירוד, אנרגיה ירודה, אנהדוניה, הסתגרות חברתית פגיעה תעסוקתית וירידה ביכולות קוגנטיביות, הוא סובל מהתקפי חרדה שכיחים, והוא עסוק רבות בחשיבה לגבי מראהו ותוצאות הניתוח.

 

 התובע נבדק על ידי , מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית אשר נתן חוות דעת בעניינו.

 

בבדיקתו מצא המומחה כי בשדיו של התובע בולטות לעין שקיעות של הפטמות, עם קיומו של שקע עמוק אלכסוני בגבול העליון של כל פטמה. השקע מתמשך לשני צדיה של כל פטמה, יותר בשד השמאלי. כמו כן בולטים עודפי שומן בפסגות, מעל הפטמות, ובעיקר בצדי השדיים ובחלקיהן התחתונים.

 

בחוות דעתו מסביר המומחה כי הגינקומסטיה ממנה סבל התובע יכולה להיגרם בשל עודפי שומן בלבד, בגלל התפתחות יתר של בלוטת החלב בשד הגברי, או שילוב של עודפי שומן וגדילת יתר של הבלוטה. לכן, ממשיך, המומחה ואומר כי מנתח שמתכנן לבצע תיקון כירורגי של גינקומסטיה חייב לבדוק את רקמת השד הגברי קודם לניתוח – ובהתאם לממצאים לקבוע את דרך הניתוח.

 

המומחה לא מצא כל דיווח של המנתח על מצב השדיים ותוצאות בדיקתן קודם לניתוח שביצע, ולא נמצא כל מסמך ממנו ניתן ללמוד שהתקיימה בדיקה מדוקדקת של השדיים, גם לא קיים דיווח על הסבר שהמנתח נתן על בעיות כלשהן בשדיים, על מנת ליידע את התובע מה עומד בפניו ומהן אי ההצלחות האפשריות בניתוח.

 

בהתייחס לדו"ח הניתוח מדגיש המומחה כי הוא לאקוני וחסר פרטים רבים. הדיווח על הניתוח הוא על כריתת בלוטות שד ללא ציון כמות החומר שהורחקה מכל שד ולא ברור האם שתי הבלוטות היו זהות בממדיהן או שונות. אין בדו"ח אזכור כלשהו של רקמת שומן בשד, האם הורחקה, ואם כן – באיזו דרך ומה הכמות שהורחקה מכל שד.

 

המומחה קובע בחוות דעתו כי הוצאה של בלוטת שד לבדה במצבו של התובע שאצלו הייתה קיימת כמות גדולה של רקמת שומן - ברור מלכתחילה שהתוצאה תהיה מכוערת. המומחה מוסיף וקובע כי בניתוח של גינקומסטיה שגוי לכרות רק את הבלוטה ולא לבצע כריתה מתואמת ומדורגת של רקמת השומן סביב לבלוטה.

 

לעניין זה מוסיף המומחה כי מאחר וגם כיום קיימים עודפים של רקמת שומן ברור שכל אותו שומן היה חייב להיות מורחק כבר בניתוח הראשון שבוצע על ידי המנתח. אי הוצאת השומן העודף והעדר כל התייחסות לשומן העודף מהווים מחדל מצידו של המנתח.

 

 

המומחה מדגיש בחוות דעתו כי הניתוח כשל גם מחוסר תכנון מראש. ומוסיף – שקיעת הפטמות היא תוצאה של כריתה עודפת של הרקמה שהייתה מאחורי הפטמות והילותיהן, בהשוואה לתת כריתה של השומן שהיה בשדיים סביב להילות הפטמות, אם בכלל נכרתה רקמת שומן כלשהי באותו ניתוח.

המומחה אף מעורר את השאלה מדוע המנתח אשר ביצע את הניתוח מוצא לנכון לאחר הניתוח ולאור תוצאותיו להפנות את התובע לייעוץ כירורג פלסטי. "מדוע מלכתחילה נטל על עצמו את האחריות לאותו ניתוח, ומדוע מלכתחילה לא הפנה את התובע, אל מנתח פלסטי?

 

מסקנתו של המומחה בחוות דעתו הינה כי הטיפול הרפואי לרבות הניתוח וההליך הטרום ניתוחי שניתנו לתובע חרגו מסטנדרט רפואי סביר ומקובל.

 

 

 

נפגעת מרשלנות רפואית?

מלא/י את הפרטים לקבלת מענה מיידי!
:שם מלא
:אימייל
:טלפון