רשלנות רפואיתרשלנות רפואית בניתוח קיסרי ולאחריו

רשלנות רפואית בניתוח קיסרי ולאחריו

 

 רשלנות רפואית
 
בביצוע ניתוח קיסרי במהלך לידה
 
 
1. התובעת, בשבוע 38 להריונה הרביעי, פנתה לביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן בשל מצג עכוז של העובר.
 
2. בקבלתה מסרה התובעת על העדר תנועות עובר ביומיים האחרונים. בבדיקה נמצא מיעוט תנועות, ניטור עוברי ללא האצות והוחלט לסיים את ההיריון ביום הקבלה.
 
3. בוצע לתובעת ניתוח קיסרי. משך הניתוח היה 20 דקות משעה 14:35 ועד שעה 14:55. הוצא יילוד במשקל 3.340 ק"ג.
 
4. לאחר התאוששות מהניתוח וכעבור מספר שעות, החלה התובעת לחוש כאבי בטן עזים. בטנה התנפחה. פניותיה לצוות הרפואי נענו במתן משככי כאבים. התובעת שחשה שמצבה מידרדר פנתה לרופא בבקשה שיציל אותה.
 
5. בבדיקתה של התובעת נמצא כי הדופק היה מהיר ביותר 140 לדקה ונמצאה ירידה בהמוגלובין לערך של 5.7 גרם אחוז.
 
6. בשעה 03:50, ובשל חשד לאיבוד דם, בוצע ניתוח של פתיחת בטן. בפתיחת הבטן התגלתה כמות רבה של קרישי דם ודם בחלל הבטן. הערכת כמות הדימום – כ- 2.5 ליטר. בסקירה של חלל הבטן לא התגלה מוקד של דימום פעיל, הרחם היה מכווץ חלקית. היולדת טופלה במכווצי רחם בוצעו מספר תפרי חיזוק על הצלקת הרחמית. נקרא מנתח אשר ביצע סקירת בטן נוספת ולא מצא מוקד של דימום בחלל הבטן ולכן הבטן נסגרה.
 
7. עקב המשך דימום בנקז וירידה בהמוגלובין, בוצע CT בטן אשר הדגים המטומה מתחת לשריר הרקטוס הימני. לאור ממצא זה בוצע ניתוח נוסף – ניתוח שלישי בתוך פרק זמן של 24 שעות.
 
8. בפתיחה נמצאו קרישי דם מרובים באזור שריר הרקטוס. בוצעה חשיפה של העורק האפיגסטרי התחתון, חיתוך וקשירה משני הצדדים והשתלטות על אזורי הדמם.
 
9. במהלך ההחלמה סבלה התובעת מבצקות, הפצע הניתוחי הפריש נוזל סרוטי בכמות גדולה. קיבלה טיפול אנטיביוטי.
 
10. התובעת שוחררה מבית החולים.
 
11. כתוצאה מהניתוחים והאירועים המתוארים לעיל, אשר חשפו את התובעת למצב של סכנת מוות, ועד היום, סובלת התובעת מתגובת דחק בתר חבלתית הבאה לידי ביטוי במצב רוח דכאוני, התפרצויות בכי תכופות, חוסר אנרגיה, אנהדוניה, רגישות יתר לגירויים, סיוטי לילה ושחזור מתמיד של הארוע.
 
12. עד היום ולאחר האירועים הנ"ל, ניסיונות התובעת להרות פעם נוספת טרם צלחו.
 
 
13. מומחה למיילדות וגניקולוגיה, בדק את התובעת ועיין במסמכים הרפואיים.
 
14. בחוות דעתו ציין כי הניתוח הקיסרי היה ניתוח רוטיני, לא דחוף. יחד עם זאת, ביצוע הניתוח היה מהיר ביותר – 20 דקות מפתיחת העור ועד סגירתו.
 
15. המנתח בניתוח הראשון- קובע המומחה בחוות דעתו – גרם לנזק בלתי מקובל לכלי הדם האפיגסטרים בזמן הפרדה בין שני שרירי הרקטוס העוברים במרכז וממשיך להסביר - הפרדה זו מקובלת להתבצע מבלי לגרום קרע לשריר ובוודאי ללא פגיעה בכלי הדם האפיגסטרים העוברים מתחת לשריר והמרוחקים מאזור ההפרדה. הטענה היא כי מדובר במקרה של רשלנות רפואית.
 
16. בנוסף, מדגיש המומחה כי סטייה נוספת בניתוח הראשון ארעה עת שהמנתח לא סקר את אזורי הדמם האם פגע בשריר או בכלי הדם מתחתיו בעת סגירת שכבות הבטן- דבר שגרם לאי אבחון פגיעה בשריר הרקטוס או כלי הדם - קרי רשלנות רפואית בביצוע הניתוח הקיסרי.
 
17. הדמם הרב שמקורו מכלי הדם שמתחת לשריר הרקטוס כתוצאה מהסטייה הרפואית הנ"ל, גרם למצב קליני שסיכן את חיי התובעת והיווה הוראה חד משמעית לביצוע ניתוח נוסף.
 
18. בנוגע לניתוח השני מציין המומחה בחוות דעתו כי המנתחים אבחנו שהיה קיים דימום מסיבי כ- 2.5 ליטר דם בחלל הצפק, בנתונים אלה חובה היה לחפש את מוקד הדמם. המנתחים אמנם סקרו את חלל הצפק, לא אבחנו את מקור הדמם העצום 2.5 ליטר דם ולא המשיכו סקירה של מקורות אפשריים אחרים, לא ביצעו בקרה מושלמת לפי סטנדרט רפואי מקובל, דבר שהצריך ביצוע ניתוח שלישי- דבר המהווה רשלנות רפואית.
 
19. מומחה בפסיכיאטריה, בדק את התובעת וערך חוות דעת מטעמה.
 
20. בחוות דעתו מדגיש המומחה כי חווית חוסר האונים והסבל הגופני המלווים באימת מוות, השחזור האינסופי של האירוע, גריית היתר והנטייה לבכי ולהתפרצויות זעם, ההימנעות מפעילויות גופניות מסוימות, סיוטי הלילה, האפקט הדכאוני הניכר בבדיקתה- מצביעים על תגובה בתר חבלתית.
 
21. מסקנתו של המומחה כי התובעת סובלת מתגובת דחק בתר חבלתית בדרגת חומרה בינונית וזאת תוצאתם המצערת של האירועים שאירעו לאחר הניתוח הקיסרי שעברה – לטענת עורכי הדין של התובעת התוצאה הינה רשלנות רפואית בלידה כתוצאה מכך שהנתבעים:
 
1.1. חרגו מטכניקה ניתוחית מקובלת וגרמו לפגיעה בכלי הדם האפיגסטרים העוברים מתחת לשריר הרקטוס;
1.2. סגרו את שכבות הבטן במהלך הניתוח הראשון ללא ביצוע בקרה מקובלת;
1.3. לא אבחנו פגיעה בשריר הרקטוס או כלי הדם;
1.4. לא ביצעו בקרה מושלמת בניתוח השני למרות כמות הדם שנמצאה;
1.5. הזניחו את מצבה הרפואי של התובעת וגרמו למצב קליני שסיכן את חייה של התובעת;
1.6. לא אבחנו את מקור הדמם;
1.7. נתנו טיפול רפואי ו/או ביצעו מעקב רפואי שאינו הולם ו/או מתאים בנסיבות העניין;
1.8. נתנו לתובעת טיפול רפואי שלא על פי הסטנדרט הרפואי המקובל בארץ;
1.9. ביצעו לתובעת פרוצדורה ללא ביצוע בדיקות נדרשות וללא תכנון הפרוצדורה ומהלכה;
1.10. ביצעו ניתוחים במיומנות לקויה ותוך סטייה מסטנדרט כירורגי סביר;
1.11. ביצעו פעולה כירורגית בלתי מספקת ובלתי יעילה;
1.12. ביצעו לתובעת טיפולים ללא מתן הסברים כנדרש וללא קבלת הסכמתה מדעת;
1.13. החתימו את התובעת על טופס הסכמה במועד ובאופן שלא אפשר להגיע להבנה בדבר הסיכונים הכרוכים בטיפול;
1.14. לא ביצעו מעקב רפואי ו/או ביצעו מעקב רפואי שאינו הולם את הנסיבות;
1.15. לא ביצעו ו/או פעלו בניגוד להוראות ו/או הנחיות רפואיות שניתנו בעניינה של התובעת;
1.16. לא עשו ו/או לא עשו די למניעת הנזק שארע לתובעת;
1.17. גרמו ברשלנותם לנזק של התובעת;
1.18. התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בתובעת;
1.19. טיפלו בתובעת מבלי שעיינו בתיקה הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבה הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבה הרפואי;
1.20. לא ביצעו לתובעת את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבה הרפואי;
1.21. התעלמו ו/או לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבה הרפואי של התובעת;
1.22. נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבה של התובעת;
1.23. העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי;
1.24. לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של התובעת;
1.25. לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין;
1.26. לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות;
1.27. נקטו כלפי התובעת בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היתה התובעת;
1.28. נהגו בתובעת בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליה שיקול דעת הולם;
1.29. טיפלו בתובעת באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו להתדרדרות במצבה;
1.30. עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם;
1.31. לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין;
1.32. לא יידעו את התובעת על מהות הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבלה;
1.33. לא קיבלו הסכמתה מדעת של התובעת לביצוע הטיפול ופגעו באוטונומיה שלה;
1.34. הפרו במעשיהם ו/או במחדליהם חוזה שנכרת עם התובעת ואשר במסגרתו התחייבו לספק לה טיפול רפואי הולם וראוי;
 
 
 
 

 

 

נפגעת מרשלנות רפואית?

מלא/י את הפרטים לקבלת מענה מיידי!
:שם מלא
:אימייל
:טלפון