רשלנות רפואיתרשלנות רפואית הלכה למעשה

רשלנות רפואית הלכה למעשה

 

רשלנות רפואית

 
הלכה למעשה
 
 
התובע, טופל בטיפול רפואי על ידי הנתבעים בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
 
הנתבעת רופאה מומחית בכירורגיה כללית, אשר עבדה ו/או הועסקה ו/או הייתה בעלת חוזה אצל בית החולים, ואשר טיפלה בתובע, ובין היתר, ביצעה את הניתוח נשוא כתב התביעה.
 
בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה היה בית החולים מעבידו ו/או מעסיקו ו/או שולחו ו/או בעלת החוזה של הצוות הרפואי ו/או הפרה - רפואי אשר טיפל בתובע. והיא נושאת באחריות לרבות אריות בשל רשלנות רפואית.
 
 
התובע נבדק במרפאות של בית החולים והומלץ על בדיקות דם בתחום תפקודי הכבד, בלוטת מגן ופרופיל הורמונלי. לאחר קבלת תוצאות בדיקות הדם, התובע נבדק שוב במרפאת החוץ של בית החולים ללא התייחסות למצבו ההמטולוגי של התובע.
 
במכתב טרום ניתוח נכתב "גינקומסטיה דו צדדית ללא גושים" ואין התייחסות לבדיקות דם קדם ניתוח.
 
ביום 5.1.09 בוצע הניתוח בהרדמה כללית בוצעה כריתה של כל רקמת השד דו צדדית: "... חתך בגבול האריאולה בחלקה התחתון דו צדדית וכריתה של כל רקמת השד דו צדדית על פי גבולות אנאטומיים עד לפציה של שריר הפקטורליס. המוסטזיס. שטיפה. השארת מנקז JP7 דו צדדית וקיבוע לעור. סגירת תת עור בויקריל 0 – 3 ועור במונוקריל 0-3 אינטרדרמלית...".
 
הניתוח הסתבך בדימום שהתפתח בשד השמאלי מיד לאחר הניתוח. התובע הוחזר שנית לחדר הניתוח באותו יום, הורדם שנית ונותח. בניתוח לא אותר מקור הדימום, בוצעו ניקוי והרחקה של קרישי דם רבים והפצע נסגר שנית ונחבש.
 
בביקורת לאחר הניתוח של התובע נרשם "צלקות ניתוח תקינות דו צדדית...מופנה לייעוץ המטולוגי ביקורת עוד 3 חודשים". התובע אשר תוצאת הניתוח זעזעה ואכזבה אותו הביע את תחושתו בפני הרופאה אשר מסרה לו שהכל יסתדר וכי הבעיה נגרמה בשל הדימום שנבע מבעיה בקרישת הדם שלו. בתגובה לתשובה זו שאל התובע מדוע התוצאה הגרועה ארעה בשני הצדדים. לכך לא ענתה לו – האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית ?
 
 
1.1. לפני הניתוח הובטח לתובע על ידי הרופאה המנתחת כי תהיה לו "תוצאה יפה וטבעית" ונמסר לו כי מאוד נדיר שקורה משהו שלא כשורה.
 
1.2. לפני הניתוח הוחתם התובע על טופס הסכמה לניתוח כללי, לא ייעודי אשר אין בו התייחסות ספציפית לסיבוכים הנובעים מניתוח גינקומסטיה.
1.3. לא הוסבר לתובע שעלול להיגרם עיוות של צורת השדיים ו/או של צורת הפטמות. התובע לא הוזהר מפני חוסר סימטריה של צורת השדיים ו/או מיקומן של הפטמות, והוא כלל לא הוזהר מהעיוות הקשה וכל כך מכער שנגרם לו.
 
1.4. לא הוצעה לתובע אופציה אחרת או נוספת והוסבר לו כי הפתרון למצבו הוא ניתוח של כריתת הגושים בשדיים.
 
1.5. לו התובע היה יודע בטרם הניתוח את הסיכונים הכרוכים בניתוח הוא לא היה מבצע את הניתוח שבוצע לו ובאופן שבוצע והיה פונה לברר אפשרויות אחרות לטיפול במצבו.
 
1.6. הניתוח גרם להרעה במצבו של התובע ומאז הניתוח נותר התובע עם שדיים חסרות את הצורה הטבעית של השד הגברי, הפטמה הימנית גבוהה מהשמאלית, השדיים אינם זהים ואינם דומים בצורתם, קיימות בליטות שומן בשוליהן ואזורי הפטמות והפטמות מעוותים לחלוטין.
 
העיוות שנגרם לשדיו של התובע גורם לו בושה מרובה. התובע עושה כל מאמץ כדי להימנע מחשיפת פלג גופו העליון.
 
בשל מצבו זה אף חלה הידרדרות במצבו הנפשי של התובע. התובע סובל מירידה במצב רוחו, הפרעות שינה, ירידה באנרגיה, בכוחות וביוזמה, תחושות חוסר ערך ופסימיות, התפרצויות זעם. בשל מצבו מתקשה ביצירת קשרים חברתיים וזוגיים.
 
בשל ההפרעות וכתוצאה מהן תפקודו של התובע נפגע במישור האישי, הבינאישי והתעסוקתי.
 
 
 
התובע נבדק על ידי מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית, אשר נתן חוות דעת בעניינו.
 
בבדיקותיו מצא המומחה כי השדיים של התובע חסרות את הצורה הטבעית של השד הגברי, הפטמות ממוקמות בשני מישורים, כשהפטמה הימנית גבוהה מהשמאלית, השדיים אינם זהים ואינם דומים בצורתם, קיימות בליטות שומן בשוליהן ופני שטחן עשויים "גבעות ועמקים". כן מצא המומחה כי קיים עיוות חמור באזורי הפטמות- צורתן שונה לחלוטין, שתיהן שקועות מפני השטח, בשקיעתה של הפטמה הימנית היא "נחצית" אלכסונית לשניים ע"י שקע אלכסוני, המתמשך מעבר לגבולות ההילה. בחצייה זו נוצרים בפטמה ובסביבתה הקרובה שני קפלים לא טבעיים, כשהקפל התחתון יוצר תפיחות בולטת מאוד. בשקיעתה של הפטמה השמאלית נוצרים מספר עיוותים – מעל ושמאלה לפטמה ולהילה קיים שקע אלכסוני ארוך המתמשך שמאלה לעבר גבול השד ויוצר תפיחות באותו אזור, ימינה ומטה לפטמה ולהילה קיים שקע נוסף, הפטמה "נלחצת" בין אותם שני שקעים אלכסוניים, וצורתה הפכה אליפטית בהשוואה לפטמה היותר עגולה מימין.
 
בחוות דעתו מסביר המומחה כי גינקומסטיה היא הגדלה שכיחה של השד הגברי לממדים החורגים מהמקובל. ההגדלה נגרמת ע"י ריבוי רקמת שד, או רקמת שומן או שילוב של רקמת שד ורקמת שומן גם יחד.
 
המומחה ממשיך ומסביר כי שאיבת שומן הינה טכניקה מועדפת, לעיתים בשילוב עם ניתוח, גם במקרים היותר קשים של גינקומסטיה וכי שיטת השאיבה היוצרת "תעלות" בתוך הרקמה במקום החתך הכירורגי הנרחב החושף את כל שריר החזה מבטיחה צורה חיצונית אחידה ויפה של העור החיצוני.
 
כן מסביר המומחה בחוות דעתו כי הסיבה בגינה ביקש התובע את הניתוח הייתה מראה השדיים וצורתם החיצונית. תפקידו של המנתח במקרה כזה הוא לבצע טיפול שישיג צורה ומראה יפים של השדיים. כריתה של כל תוכן השד עלולה לגרום השארה של עודף יחסי של עור שיישאר מדולדל ויגרום להיווצרות פני שטח בלתי אחידים.
 
וכך ובנוגע למצבו של התובע מסביר המומחה כי הוא תוצאה של כריתת יתר של הרקמות בתוך שני השדיים. העיוות של הפטמות ושקיעתן פנימה היא תוצאה של העדר רקמת שד מאחוריהן. הכריתה הרדיקאלית השאירה בחוץ עור +פטמות, ושריר הפקטורליס בעומק, המצופה אך ורק בחיתולית שלו.
 
המומחה מסביר כי שגוי היה לכרות את כל רקמות השד וחובתה של המנתחת הייתה להשאיר כמות מספקת של רקמת שד מאחורי הפטמות, תוך הפחתה הדרגתית שלה כלפי השוליים. כן מוסיף המומחה כי הליך כירורגי כזה נעשה תוך בקרה ידנית של המנתח תוך כדי הניתוח. יש לכרות קודם כל רקמה בעומק, להשאיר כמות מספקת של רקמת שד מאחורי הפטמה, למשש ידנית שוב ושוב את עובי העור + הבלוטה שמאחורי הפטמה ורק אם המנתח משוכנע שעדיין קיים עודף שהרחקתו לא תפגום בצורת הפטמה ולא תגרור עיוות לשד, רק אז אפשר לכרות רקמה נוספת ושוב לבצע בקרה ידנית חוזרת עד למצב בו הפטמה "יושבת " על השריר כשהיא מרופדת דייה.
 
כן קובע המומחה בחוות דעתו כי סביר מאוד ששילוב של כריתה כירורגית מבוקרת וזהירה יחד עם שאיבת שומן הייתה מונעת היווצרות חלל גדול מדי מתחת לעור, ובכך הייתה נמנעת שקיעתן של הפטמות, והיה נמנע העיוות שנוצר בפועל, וניתן היה להשיג צורה חזותית נאה או לפחות סבירה.
 
המומחה מתייחס גם בחוות דעתו לדימום שארע לאחר הניתוח ומסביר כי דימום בשד אחד כששני השדיים נותחו באותו ניתוח נובע מכלי דם מדמם באותו שד שלא נסגר כהלכה או שקריש שהיה בו שוחרר והחל דימום. העיוות הקיים בשני השדיים אינו קשור כלל לדימום בשד האחד אלא לכשל טכני בביצוע הניתוח בשני השדיים.
 
המומחה קובע בחוות דעתו כי אי שימוש בטכניקת שאיבת שומן אינה תואמת את הפרקטיקה הרפואית המקובלת והסבירה. משמעות הדברים היא שמדבור במקרה של רשלנות רפואית.
 
בנוגע לטופס ההסכמה לניתוח מדגיש המומחה כי הטופס אינו טופס הסכמה ייעודי וכי טופס זה אינו מלמד דבר וחצי דבר על הסברים נאותים וחיוניים שניתנו לתובע לפני הניתוח. יתרה מכך מציין המומחה כי חתימתו של התובע על טופס הסכמה זה תומכת בטענותיו של התובע וכי הטופס אינו מצביע על כך שהניתוח המיועד עלול לגרום לעיוות הפטמות וצורת השדיים.
 
המומחה מציין כי ניתן בניתוח משקם לשפר חלק מהנזקים, גם זאת ללא הבטחה מלאה, שכן קיימים סיכונים ברורים וידועים הכרוכים בו. עלות הניתוח מוערכת על ידי המומחה בסך של כ- 50,000 ₪.
 
המומחה מעריך כי הניתוח הכושל הותיר את התובע עם נכות צמיתה בשיעור של 15% לפי תקנות 75 (1) ב' וג'.
 
 
בעקבות המקרה נמצא כי התובע הפך למסתגר ודכאוני, מתקשה ביצירת קשרים עם המין השני, החלה ירידה במצב רוחו שהחמירה, הפרעות שינה, ירידה באנרגיה, בכוחות וביוזמה, תחושות חוסר ערך ופסימיות, התפרצויות זעם וסומטיזציה מרובה.
 
ניכרים האפקט הדיספורי והזעם הרב, יחד עם הניתוק הרגשי, נמצאו עיסוק רב בתדמיתו הגופנית, במחושיו הגופניים ובדימוי גופו, חוסר תקווה לגבי עתידו ותסכול רב.
 
התובע סובל מהפרעת הסתגלות מתמשכת עם מרכיבים דיכאוניים.
 
 
רשלנותם הרפואית של הנתבעים
 
 
1.7. הנתבעים התרשלו בכך שלא אבחנו כלל ו/או כראוי ו/או לא ערכו בדיקה כלל ו/או כראוי לאבחון מצבו ובעיותיו של התובע לפני הניתוח – רשלנות רפואית;
1.8. לא נתנו הסברים על הסיבוכים ו/או הסיכונים הכרוכים בניתוח ו/או דרכים אחרות ו/או נוספות לטיפול- היעדר הסכמה מדעת;
1.9. לא ביצעו כריתה ו/או הרחקה כלל ו/או כנדרש של רקמת שומן – רשלנות רפואית;
1.10. ביצעו כריתה רדיקלית של בלוטת השד ללא ביצוע של כריתה מתואמת ומדורגת של רקמת השומן סביב לבלוטה – רשלנות רפואית;
1.11. ביצעו את הניתוח בשיטת כריתה ניתוחית בלבד ללא ביצוע ו/או הפעלת טכניקה של שאיבת שומן- רשלנות רפואית;
1.12. ביצעו את הניתוח ללא כל תכנון ו/או בקרה ידנית ובטכניקה שגויה ללא כל בקרה וללא השלבים הנדרשים בביצוע הניתוח מסוג זה – רשלנות רפואית;
1.13. לא הוציאו שומן עודף ו/או לא התייחסו לשומן העודף – רשלנות רפואית;
1.14. החתימו על טופס כללי ולא ייעודי ללא מתן הסברים על הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח ובכלל זה לא הסבירו שעלול להיגרם עיוות של צורת השדיים, ו/או של צורת הפטמות, חוסר סימטריה של צורת השדיים, מיקומן של הפטמות ו/או עיוות ו/או אפשרויות אחרות לטיפול במצב – היעדר הסכמה מדעת;
1.15. לא ביצעו ו/או לא תכננו את הניתוח כנדרש וכראוי – רשלנות רפואית;
1.16. ביצעו ניתוח ללא כל מומחיות ו/או ידע לבצעו – רשלנות רפואית;
1.17. ביצעו ניתוח והליך טרום ניתוחי תוך חריגה מסטנדרט רפואי סביר ומקובל – רשלנות רפואית;
1.18. התעלמו ו/או לא נתנו דעתם באופן מספק ו/או לא ייחסו את המשמעות הראויה לסיכונים המהותיים הכרוכים במתן הטיפול בתובע – רשלנות רפואית;
1.19. טיפלו בתובע מבלי שעיינו בתיקו הרפואי ו/או ללא ידיעת מצבו הרפואי ו/או בהתעלמות ממצבו הרפואי- רשלנות רפואית;
1.20. לא ביצעו לתובע את הבדיקות הנדרשות ו/או לא בררו את מצבו הרפואי – רשלנות רפואית;
1.21. התעלמו /ואו לא ייחסו את החשיבות הראויה לכלל הממצאים אשר היו בידיהם אודות מצבו הרפואי של התובע – רשלנות רפואית;
1.22. נמנעו מלבצע את הפעולות המתחייבות ממצבו של התובע – רשלנות רפואית;
1.23. העסיקו צוות רפואי ו/או פרה רפואי שאינו מיומן ו/או מומחה ו/או מתאים ו/או מנוסה דיו על מנת לאבחן וליתן טיפול רפואי;
1.24. לא קבעו נהלים ברורים ו/או אחידים ו/או מספקים בטיפול במקרה של התובע – רשלנות רפואית;
1.25. לא ניהלו ו/או לא דאגו לניהולם של רשומה רפואית ו/או רישום נאות ו/או מלא ו/או מקיף ו/או מספק ו/או כנדרש על פי הדין;
1.26. לא פעלו בנסיבות העניין במיומנות הרפואית ובזהירות בה היה נוקט צוות רפואי סביר ומיומן בנסיבות דומות;
1.27. נקטו כלפי התובע בגישה טיפולית אשר אינה תואמת את אמות המידה המקובלות לטיפול במצבים מהסוג שבו היה התובע – רשלנות רפואית;
1.28. נהגו בתובע בחוסר זהירות ו/או בחוסר מיומנות ו/או בפזיזות ולא הפעילו ביחס אליו שיקול דעת הולם;
1.29. טיפלו בתובע באופן שגוי ובצורה רשלנית ללא הפעלת שיקול דעת סביר ובכך גרמו להתדרדרות במצבו;
1.30. עשו מעשים שמעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלעשותם ו/או חדלו מחדלים מקום בו מעניקי טיפול רפואי סביר היו נמנעים מלחדול אותם- רשלנות רפואית;
1.31. לא נהגו כפי שרופאים סבירים ו/או מוסד רפואי סביר היו נוהגים בנסיבות העניין – רשלנות רפואית;
1.32. לא יידעו את התובע על מהות הסיכונים הכרוכים בטיפול שקיבל ו/או שיטות אחרות ו/או נוספות לטיפול במצבו;
1.33. לא קיבלו הסכמתו מדעת של התובע לביצוע הטיפול ופגעו באוטונומיה שלו;
1.34. במעשיהם ו/או במחדליהם ביצעו רשלנות רפואית והפרו חובות חקוקות שבדין לרבות חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 ו/או פקודת בריאות העם 1940 ו/או פקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל"ז 1976 ו/או חוק העונשין תשל"ז 1977 ו/או התקנות ו/או הצווים על פיהם.
 
התובע טען כי הנתבעים הפרו במעשיהם ו/או במחדליהם חוזה שנכרת עם התובע ואשר במסגרתו התחייבו לספק לו טיפול רפואי הולם וראוי;
 
התובע שכר עו"ד רשלנות רפואית והגיש תביעה לפיצוי בגין כל נזקיו. לפיכך התבקש בית המשפט להזמין את הנתבעים לדין ולחייבם, לפצות את התובע על כל הפסדיו ו/או נזקיו כתוצאה מהאירועים לרבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ומע"מ כדין.

נפגעת מרשלנות רפואית?

מלא/י את הפרטים לקבלת מענה מיידי!
:שם מלא
:אימייל
:טלפון