דף הבית » מאמרים » שיתוק מוחין ורשלנות רפואית בלידה

שיתוק מוחין ורשלנות רפואית בלידה

בית החולים והמדינה נתבעו לשלם סכום של כ 15 מיליון ₪ באמצעות משרד עורכי הדין גוטרמן ושות' בגין רשלנות רפואית בלידה.
מדובר במקרה בו היולדת פנתה לבית החולים בשעות הערב, בשבוע 40 + להריונה, עם צירים וירידת מים נקיים כשעה לפני פנייתה. בבדיקה בקבלתה צוואר הרחם פתוח לאצבע, מחוק 70%, ירידת מים נקיים ברורה, ניטור ראקטיבי, צירים סדירים. בבדיקת אולטרה סאונד מצג ראש. ה- BPS המבטא מדדים ביולוגיים למצבו של העובר ברחם היה תקין.
ניטור של העובר החל ב- 22.2.09 בשעה 19:47 והסתיים ב- 23.2.09 בשעה 7:15. הלידה הייתה בשעה 08:35. כלומר, קיים חסר במוניטור ואין מידע על מצבו ברחם של העובר במשך שעה ועשרים דקות !!!
היולדת ביקשה לידה רגילה. כאשר לא הייתה לה כל התנגדות לביצוע ניתוח קיסרי על פי הצורך. הצוות הרפואי לא התנגד לביצוע לידה רגילה ולא נתן כל הסבר על לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי ועל הסיכונים הכרוכים בכך.
היולדת אושפזה בחדר צירים ונעשה ניטור שהופסק כשירדה לשירותים או לביצוע תרגילים עם כדור גומי. במהלך שהותה בחדר צירים סבלה מכאבים חזקים וקראה לעזרה אך קריאותיה נענו באופן חלקי על ידי הצוות האחיות. בבדיקה נרתיקית על ידי אחות בשעה 03:35 נמצא "צוואר מחוק 80% פתוח ל- 2 ס"מ". "חוברה שוב למוניטור".
במהלך הלילה לא בוצעה (ולא נרשם שבוצעה) בדיקת בטן. רופא חתום על ניר הניטור פעמיים אך הוא לא ניגש ליולדץ ולא בדק אותה. בשעה 05:45 נרשם בדו"ח הסיעודי "כאובה מאוד", ניתן לה ניטרוס להקלת הכאבים ואז הוכנסה לחדר לידה.
ב- 06:10 ירידה קלה בדופק של העובר. היולדת הושכבה על צד שמאל וניתן לה חמצן. נקרא רופא לחדר לידה. יש חתימה שלו על ניר הניטור בשעה 06:50, אך אין כל רישום של התייחסות שלו למקרה.
בביקור בוקר של מנהל/ת המחלקה – בשעה 07:45 מצוין: "בבדיקה נרתיקית פתיחה כמעט גמורה. ראש בתחנה 2-. ניטור תקין. כואבת משתמשת ב- N20 . הוחלט לסיים בניתוח קיסרי בחשד שלפני קרע על הרחם". במהלך הביקור נשאלה היולדת "אם הבטן שלה הייתה נראית כך גם קודם לכן". (שאלה המראה שהשואל חושד כבר בקרע של הרחם, כשחלקי העובר בולטים, וקרובים יותר לדופן הבטן.) לא בוצעה בדיקה של הבטן ולא בוצע ניסיון לשמוע דופק העובר. היולדת הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח ב- 07:50.
בדו"ח הניתוח נרשם : "תחילת ההרדמה 08:21 התחלת הניתוח 08:34" "ניתוח רגיל" "פתיחת הבטן בחתך רוחבי ע"ש פננשטיל" "צלקת הניתוח הקודם פתוחה לגמרי, והעובר והשליה בחלל הבטן" "קרישי דם מרובים בחלל הבטן היפרדות שלמה של השליה" "ילוד זכר במשקל 3,780 גרם עם ציון אפגר 0".
בפתיחת הבטן נמצאו עובר ושלייה חופשיים בחלל הבטן, עם כמות גדולה של דם וקרישים, כשצלקת הניתוח הקיסרי הקודם פתוחה לגמרי. יצוין כי מההחלטה על ביצוע הניתוח ועד תחילת הניתוח ( ההרדמה) חלפו לפחות 36 דקות, ועד הוצאת היילוד חלפו לפחות 50 דקות.
היילוד נולד עם ציון אפגר אפס. בסיכום היחידה לטיפול נמרץ ילודים נרשם שציון האפגר בדקה היה 1 ולאחר 5 דקות 2. "בבדיקת עזר" "ערכים המבטאים אצידוזיס קשה ביותר". בוצעה החייאה. בגיל כשעה, ציון האפגר 7. בקבלתו ליחידה "היה במצב עצבי ירוד, מחוסר הכרה, אישונים צרים, תגובה חלשה לאור. היפוטוניה כללית קשה, אין תגובה לגירויים, החזרי ילוד לא מופקים, נשימות עצמוניות לא סדירות. פרכוס טוני בפנים (טריזמוס), רעד ניכר בגפיים. ביומיים הראשונים ללא תגובה לכאב עם פרכוס קלוני חוזר בגפיים. בימים הראשונים החזרי מציצה ובליעה היו חלשים וניזון ע"י זונדה…". היילוד שוחרר ב- 3.3.09.
בסיכום היחידה לטיפול נמרץ :"תשניק עוברי דרגה II ו- II- III ברישום המעקב של הילוד בבית החולים".
היילוד סובל משיתוק מוחין המתבטא בפגיעה בארבעה גפיים, עם איחור התפתחותי ניכר ומוגבלויות מוטוריות בולטות. נמצא במסגרת חינוכית טיפולית – מעון שיקומי.
בנוגע לניטור של העובר מדגיש המומחה כי אין מידע על מצבו ברחם של העובר במשך פרק זמן של שעה ועשרים דקות שכן הניטור החל ביום 22.2.09 בשעה 19:47 והסתיים ב- 23.2 בשעה 07:15, כאשר היילוד נולד בשעה 08:35.
בחוות דעתו מפנה מומחה לכך כי לא ניתן ליולדת כל הסבר על לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי ועל הסכנות הכרוכות בכך לאם ולילוד.
המומחה מציין בחוות דעתו כי בטנה של היולדת לא נבדקה במהלך הלילה למרות שמדובר ביולדת לאחר ניתוח קיסרי, הנמצאת בניסיון לידה נרתיקית, עם סכנה לפתיחת (קרע) של צלקת הניתוח הקיסרי.
ומוסיף ומדגיש "לא נרשם בשום מקום שבוצעה בדיקה חיצונית של הבטן. התנהגות בלתי סבירה, כשמדובר באשה לאחר ניתוח קיסרי (צלקת ברחם), ואפשרות לקרע באזור הצלקת ברחם".
לעניין ההרדמה מוסיף המומחה כי למרות שמדובר בניתוח קיסרי דחוף, בוצעה הרדמה ספינלית הלוקחת יותר זמן מהרדמה כללית.
כן מדגיש המומחה כי הסטנדרט המקובל מההחלטה על ניתוח קיסרי ועד הניתוח עצמו הוא עד 30 דקות. במקרה זה "כלל ה- 30 דקות" מההחלטה על ניתוח קיסרי לא נשמר וחלפו לפחות 50 דקות מההחלטה עד חתך העור בניתוח.
המומחה מדגיש מסקנתו בחוות הדעת כי ההשתהות המשמעותית בביצוע הניתוח, כמו גם העדר של מעקב רפואי סביר במהלך היות היולדת בחדר צירים ובחדר לידה, אחראים בסבירות הגבוהה ביותר לחומרת הפגיעה בילוד.
המומחה מוסיף ומדגיש כי לו היה ניתן ליולדת טיפול מקצועי סביר ומקובל במהלך השעות הרבות בחדר צירים ולידה, הייתה האבחנה של המצב נעשית מוקדם, והנזק ליילוד היה נמנע.
לעניין מצב הילוד מציין המומחה כי מצב הילוד והאבחנה של תשניק בלידה, עונה על כל הקריטריונים החייבים להיות במצב זה, לרבות הקריטריונים הנוספים הקשורים לאנצפלופטיה נאונטלית ושיתוק מוחין.
באשר לאבחנות הרשומות בתיעוד הרפואי מדגיש המומחה כי האבחנות היו צריכות להיות כאן – לידה לאחר ניתוח קיסרי, נסיון של לידה נרתיקית, הפרדות של צלקת הניתוח הקיסרי הקודם, עובר ושליה בבטן, פתיחת בטן חוקרת, סגירת הצלקת הפתוחה ברחם, תשניק עוברי קשה.
כתוצאה מהיפרדות השלייה, פיתח היילוד אנצפלופטיה היפוקסית- איסכמית לאמור פגיעה מוחית קשה ביותר שכתוצאה מפגיעה בהספקת הדם והחמצן". פגיעה מוחית זו באה לידי ביטוי ב – "א. בחמצת מטבולית קשה עם פ.ה. 6.89 וחסר בסיס כדי 25. ב. בקושי ניכר מאד ומתמשך בהתאוששות לאחר הלידה עם ציוני אפגר ירודים ביותר. ג. בפרכוסים שהחלו בשעות הראשונות שלאחר הלידה יחד עם רפיון שרירים ניכר. ד. באופי הנזקים הנראים בבדיקת ה- MRI של המוח".
כן בהמשך הדרך פיתח היילוד שיתוק מוחין קוודריפרטי ספסטי ודיסטוני / דיסקינטי, אילו סוגי שיתוק המוחין המוגדרים כנובעים ישירות מאנצפלופטיה היפוקסית – איסכמית.
קיימת זיקה ישירה בין אירועי הלידה לבין נכותו הנוירולוגית של היילוד, שהרי במקרה זה נכרת מקור חיותו של היילוד על ידי ניתוק השלייה מהרחם והעברתו אל חלל הבטן". הדרישות לאישור הזיקה הישירה בין האירועים הסב – לידתיים לבין מצבו הנכחי של היילוד מולאו בשלמותם: עדות ישירה למצוקה עוברית כאשר היילוד נולד למעשה מת, חמצת קשה בדמו, פרכוסי ילוד ושיתוק מוחין קוודריפרטי ודיסקינטי".
כתוצאה מהאמור היילוד זקוק, בין היתר, לתהליך שיקומי אינטנסיבי ביותר על ידי פיזיותרפיסטית, מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת בתדירות של פעמיים בשבוע לפחות, אמצעי התניידות, סדים, רכב מותאם, עזרת מלווה, מעקב נוירולוג התפתחותי ואורתופד. כן הוא זקוק לעזרה וליווי צמודים 24 שעות ביממה, התאמת דיור, וטיפולים שיקומיים נוספים ואחרים.

לקבלת ייעוץ ראשוני ע"י עורך דין לרשלנות רפואית בתל אביב, צרו קשר

טלפון 050-9695518 | מייל office@gutterman.org

Open chat
דילוג לתוכן