זכותו של האדם לשלמות על גופו הינה זכות יסוד בסיסית.
בעת פניה לקבלת טיפול רפואי ,זכות זו מוגנת על יד חובת הרופא, לקבל מהחולה את "הסכמתו מדעת" לטיפול הרפואי בטרם מתן הטיפול הרפואי.
כאשר חולה פונה לקבלת טיפול רפואי, על הרופא לתת למטופל את כל המידע אודות הטיפול הרפואי באופן שיאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול הרפואי.
כאשר חולה פונה לקבלת טיפול רפואי, על הרופא לתת למטופל את כל המידע אודות הטיפול הרפואי באופן שיאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול הרפואי.
במסגרת זו על הרופא למסור למטופל פרטים על ההליך הרפואי, הסיכויים של ההליך הרפואי והסיבוכים הכרוכים בו. על הרופא למסור גם פרטים בדבר אלטרנטיבות טיפוליות.
כאשר הטיפול הרפואי הנדרש הינו – ניתוח, צנתור, דיאליזה, רדיותרפיה, טיפולי הפריה חוץ גופית, כימותרפיה- ההסכמה של המטופל לפרוצדורה צריכה להינתן במסמך בכתב על גבי טופס הסכמה. מובן כי בטרם החתימה על טופס ההסכמה על המטופל לקבל את מלוא המידע הרפואי הנדרש לשם החלטה באם הינו מסכים לטיפול הרפואי הנדרש.
במידה ולא ניתנו מלוא ההסברים הנדרשים והופרה החובה לקבל "הסכמה מדעת" של המטופל לפני הטיפול הרפואי, עשויה להיות למטופל עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית.
במקרים אלו של הפרת החובה של הרופא, המטופל עשוי להיות זכאי לפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של החולה אף אם לא נגרם נזק הנובע מהפרת החובה. במילים אחרות, די בכך שנמצא כי נגרמה פגיעה באוטונומיה של המטופל כדי להצדיק, במקרים המתאימים, מתן פיצויים למטופל. מדובר בנזק לא ממוני אשר קיים בו היבט סובייקטיבי דומיננטי המעורר קשיים בהערכתו.
גובה הפיצוי נתון לשיקול דעת בית המשפט אשר מעריך את הפיצוי בהתחשב במכלול הנסיבות של המקרה המובאות בפניו.
הגשת התביעה צריכה להיעשות על ידי עורך דין מקצועי המתמחה בתביעת נזיקין כתוצאה מרשלנות רפואית.